מרחב לאבל · לפני, אחרי, ובתוכו

על פרידות

בין אם האדם שאתם אוהבים עדיין כאן, ובין אם כבר איננו, יש דברים שאי-אפשר להסביר למי שלא היה שם. הם נשארים אצלכם.

מתוך הפרק השישי של המדריך ״לשאת את המסע״

פתחנו את הטקסטים האלה לכל מי שמגיע לכאן עכשיו. אין מה לקנות פה · רק לקרוא.

ציטוט מתוך המדריך

תכלס · היו לי הרבה פרידות ב-12 השנים האלה. אחרי שאמא שלי נפטרה, נחשפתי למאמר שקוראים לו ״זה הכי גרוע שאי פעם ראיתי אותו, והכי טוב שהוא יהיה מכאן והלאה״. זה נגע בכאב שחוויתי שנים · ומסתבר שיש לו שם.

אני זוכר את הרגע אחרי הלוויה של אמא, שבו הבנתי שאני כבר לא בן של אמא חולה · אלא יתום.

ליונל · פרק 6, ״לשאת את המסע״

הקבוצה

להיות עם אחרים שמכירים את התחושה. בקצב שלך, בלי לחץ.

· פנים אל פנים · ימי ראשון 19:30 · באזור יפו-תל אביב · מ-22.11 ·

קבוצה פנים אל פנים ביפו

שישה מפגשים בימי ראשון בערב, בחדר שקט באזור יפו-תל אביב. קבוצה קטנה וסגורה, בהנחיית ליונל מיטלפונקט, מלווה רוחני מוסמך. למי שצריך אנשים לידו, ולא מסך.

לפרטים ולהרשמה ביפו ←

הרשמה לקבוצה ביפו

ההרשמה מתחילה בשיחת היכרות קצרה בטלפון. משאירים פרטים בעמוד הקבוצה, ואני חוזר תוך שבוע.

לעמוד הקבוצה ולהרשמה ←

חינם ▶ צפייה מלאה · ללא הרשמה

· הוקלט · פתוח לכולם ·

לטפל ולהתאבל

וובינר עם רעות קליין, יוצרת קלפי ״רשות להתאבל״, מתוך סדרת הוובינרים שלנו. על אבל, על טיפול באדם אהוב, ועל החלל שביניהם.

▶ לצפייה בוובינר ←

· ארבעה טקסטים מהפרק ·

שפה לפני ואחרי הפרידה

הראשון לכולם. השני למי שמלווה. השלישי למי שנפרד. הרביעי למי שממשיך.

Iלכולם

האבל הזה שלכם

אני רוצה שתדעו · האבל על החיים שהיו לכם שייך לכם. על האדם שהיה, על האדם החולה ששם עכשיו, ועל החיים שתכננתם · הקריירה, הטיולים, השקט, הנורמליות שהשתנתה או שנעלמה.

ההכרה בכאב הזה היא לא כניעה · היא חלק מההשלמה. כשנותנים לעצב שם, מפסיקים להרגיש ״לא בסדר״.

IIבזמן הליווי

אובדן עמום · כשהוא עדיין כאן

בעולם הליווי והטיפול קוראים לזה אובדן עמום. זה מה שקורה כשמי שאנחנו אוהבים חי פיזית · אבל הנוכחות שלו חסרה.

סוג של אבל בלי שבעה ובלי טקס · קשה לסביבה להבין, כי זה לא רגע · זאת השגרה.

IIIאחרי הפרידה

השבעה, השלושים, השנה

בכל מסורת יש טקסי אבלות שמלווים את הפרידה מאדם יקר. ביהדות קיבלנו את השבעה, השלושים והשנה · להיות עטופים בתוך הקהילה, לפני שחוזרים לשגרה.

תיקחו את הזמן שאתם צריכים.

IVלמי שממשיך

האבל הדו-מסלולי, והחלל שנשאר

המודל הכי טוב שאני מכיר לחיים עם אבל נקרא ״האבל הדו-מסלולי״. במקביל לתהליך האבל, אנחנו חיים גם את השגרה. רגע אחד בוכים, רגע שני צוחקים על זיכרון משותף · הבריאות היא לנוע בין שני המסלולים.

החוויה הזו משאירה חלל שמבקש השלמה כל החיים. אל תפחדו מהחלל · ואולי יום אחד תגלו שהשאלה היא לא "איך ממשיכים", אלא: מי תהיו ביום שאחרי?

· מורים ומורות ·